אלפאוויל בהיכל התרבות תל אביב - 05.02.2016

כאשר שמענו, על כך  ש Alphaville מגיעים לארץ, לא היססנו ורכשנו כרטיסים, אף על פי שאנו אוהבים ומכירים היטב רק 3 שירים של הלהקה. אבל ידענו שזה משהו שיחזיר אותנו לזיכרונות מחוזות ילדותנו, אי שם בשנות ה- 80 וזוהי כבר סיבה מספיק טובה שלא לפספס את האירוע.

בלובי של היכל התרבות הספקנו לפגוש שני אנשים מעניינים. הראשון, יוסי חרסונסקי, מבקר מוזיקה ותיק ומוערך, שכתב מספר פעמים ביקורת על הסינגלים של אופיר נפקר. הוא כתב ביקורת אוהדת על הדואט רחוב האגס 1 של אופיר נפקר ואהוד בנאי. היתה שיחה מאוד מעניינת - שוחחנו איתו על מצב המוזיקה בארץ. חרסונסקי אדם מעניין, ובעל ידע עשיר בתחום המוזיקה בישראל ובכלל בעולם.

האדם השני שפגשנו בלובי, אף הוא אדם יקר שאנו מעריכים ומוקירים. מכיוון שבלעדיו לא היתה מתקיימת ההופעה הערב, ואף הופעות אחרות של להקות אגדתיות משנות ה- 70 וה- 80. אנו מתכוונים לדודי ברקוביץ, ממשרד הפקות הדרן, שעושה עבודת קודש נפלאה, ומביא אלינו לארץ להקות שחלמנו לראות.

האולם היה מלא מפה לפה. אף לא מושב פנוי אחד. על גבי הכרטיסים צוין שההופעה תתחיל בשעה 21:30, הלהקה עלתה לבמה ב 21:40 והסאונד של שנות ה- 80 מילא את האוזניים בצלילים יפים להפליא. הלהקה פצחה ברצף שירים לא מוכרים לרוב הקהל.

מלכתחילה הגענו להופעה הזאת בזכות 3 שירים.  Sounds Like a MelodyForever Young , Big in Japan. אנו לא מעריצים שרופים של הלהקה כפי שאנו מעריצים את ELO וסופרטרמפ. איננו מכירים כל שיר ושיר. הבחור שישב לצידנו עם בת זוגו, כנראה מעריץ שרוף של הלהקה, כי הוא שר כל מילה  מכל שיר. אמרתי לו שלדעתי הוא מעריץ של אלפאוויל, כפי שאני מעריץ של  ELO, Jeff Lynne והוא חייך והניד בראשו בהסכמה.

אלפאוויל היא להקה המבוססת סאונד אלקטרוני מתוחכם ומקסים המופק מסינתיסייזרים - סאונד אלקטרו-פופ. אנוכי, יוסי, ואחי - אופיר נפקר נהנינו מהצלילים הנפלאים שלקחו אותנו לימים הטובים ההם. כשהיינו תלמידים בבית ספר, אלפאוויל היו כוכבים.

רגעי השיא של ההופעה הגיעו כאשר בקעו הצלילים הראשונים של השיר Sounds Like a Melody. נפל דבר. התחולל משהו קוסמי. הקהל שרובו ככולו עד כה ישב בכיסאות ונהנה להקשיב למוזיקה, קם על רגליו.  אווירה מחשמלת מילאה את האולם, ואנרגיות מטורפות. אנשים חשו תחושת אופוריה והתרגשות גדולה. קשה לתאר במילים את החוויה הנפלאה שהרגיש כל אחד שהיה באולם. זה לא מובן מאליו, ויש אומנים שזה לא קורה בהופעות שלהם.

אווירת האקסטאזה נמשכה עם השיר האלמותי Forever Young ואחריו הלהיט Big in Japan כאשר כולם מכושפים לעבר הבמה, מרימים ידיים עם סמרטפונים ומצלמים כל ביט וביט, תוך כדי שירה, צעקות, צרחות, שריקות,  והתלהבות. זה היה מדהים. חוויתי חוויה שבאותם רגעים ששכחתי את כל העולם, וכל הדאגות. כאילו אין יותר אף בעיה בעולם הזה. התחושה הזאת משקפת נאמנה את שנות ה - 80 הטובות, שהיו שנים של ציפייה לטוב, ולא היה הרוע שיש כיום בעולם.

ראוי לציין שהסולן מריאן גולד בעל קול אדיר ונוכחות מרשימה. הוא קפץ, רקד, ושילהב את הקהל. ברגעים מסוימים הזכיר לי בעמידתו והמחוות שלו, את פרדי מרקיורי הגדול. הלהקה ניגנה מדהים. זה יפה שלהקה שהצליחה לפני 34 שנים, עדיין חיה בועטת ורלוונטית כיום ב 2016. מי שמאזין דרך קבע לרדיו, בוודאי שמע את השירים מתנגנים עד היום, כאילו הם שירים חדשים. ברגעים מסויימים עצמי את עיני וראיתי בעיני רוחי את דמותו של הסולן כפי שהיה צעיר בשנות ה - 80. הרגשה נפלאה!

זוהי חוויה שתישאר חקוקה בליבנו לכל החיים.

מתנצלים על איכות הצילום. צולם בסמרטפון מהיציע בהיכל התרבות
תשמעו אותי צועק ברקע, וקריאות ה- היי, מ 2:14, עד 2:24 הם מפי ולא מפי הזמר.

0 Responses to “אלפאוויל בהיכל התרבות תל אביב - 05.02.2016”:

יצירת קשר

hagasehad@gmail.com

Share

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More